בסוף אוקטובר 2017 ייכנסו לתוקפן כל התקנות מכוח חוק הנגשת אתרי אינטרנט, בעלי אתרים רבים מוצאים את עצמם מול שלל בעלי מקצוע אשר משתמשים בכלים מגוונים ושיטות עבודה שונות לביצוע ההנגשה.
הנגשת אתרים מתבצעת על-ידי בעלי מקצוע אשר מטפלים בהנגשה, בעזרת שינוי קוד, בהתקנה של תוסף כחלק משלד האתר או בשירות חיצוני שמשנה את מבנה האתר על-פי ההגדרות.
מה טוב יותר? מה נכון יותר? האם זה שחור ולבן או שיש גם באמצע?
ננסה לענות על מספר שאלות בתחום ונפתח בהסבר על השיטות השונות וההבדלים ביניהן.
שיטות ההנגשה
הנגשה ברמת קוד האתר
הנגשה בקוד הינה שינוי מרכיבי היסוד של האתר. כל מרכיב יכיל את המאפיינים וההגדרות לתחומי ההנגשה השונים. הטיפול בקוד (תכנות) מוסיף את הפרמטרים שיאפשרו לעזרי ההנגשה להביא את התוכן לגולש באופן מיטבי עבור כל אלמנט שמוצג, או מוסתר, על המסך.
עבור אתרי וורדפרס, לדוגמא, קיימים תוספים שמיועדים להתקנה כחלק ממבנה האתר. שימוש בתוספים בלבד אינו מבצע הנגשה בצורה מלאה ולעיתים תכופות בצורה חלקית בלבד, אך הם מסייעים לבעל האתר או למתכנת לבצע את השלמת ההנגשה מבחינת התוכן והפונקציונאליות.
הנגשה בעזרת שירותי תוסף חיצוני
"תוסף חיצוני" הוא למעשה הכללה של שירותים אשר פותחו על-ידי חברות תוכנה למתן שירות בתחום ההנגשה או בניית אתרים. שירות הנגשה חיצוני משנה את הגדרות האתר באמצעות "הזרקת" מאפייני הנגשה לאלמנטים השונים באתר ומשנה את מבנה האתר לפי הצורך. ישנם מקרים בהם יש צורך בעבודת הכנה ראשונית של התאמת האתר לקליטת התוסף, או ביצוע התאמות בקוד האתר טרם הפעלתו.
יתרונות וחסרונות של שיטות ההנגשה
הנגשה ברמת הקוד (עם תוסף "פנימי" או בלעדיו)
יתרונות
- עלות חד פעמית להנגשת התשתית – כל זמן שאין שינוי במבנה האתר וברכיביו אין צורך לבצע התאמות נגישות נוספות ברמת התשתית.
- אין עלויות תפעול שוטפות – הנגשת התשתית בוצעה באופן מרוכז פעם אחת כפי שצוין בסעיף הקודם.
- עצמאות תפעולית – אין תלות בשירות חיצוני מתמשך וניתן להמשיך ולבצע התאמות נגישות לבד וללא שום צורך "להיקשר" לספק מסוים.
- יציבות – אי-תלות בספק חיצוני לתפעול השוטף – כל הקוד קיים אצלנו באתר ומאפשר לנו להמשיך לבצע כל פעולת הנגשה נדרשת.
- האתר המונגש אינו "לקוח שבוי" של שירות חיצוני – כאשר כל הקוד אצלנו, אין לשום שירות חיצוני אפשרות "להחזיק אותנו שבויים".
חסרונות
- הגורם שמבצע את ההנגשה צריך לקבל הרשאת גישה מלאה לכל התוכניות והתכנים של האתר, כולל מידע סודי, אישי או מסחרי.
- עלות ראשונית גבוהה – הנגשה ברמת הקוד יקרה יותר מאשר הנגשה בעזרת תוסף חיצוני בכ- 10%-20%.
- עבודה "תפורה אישית" לכל לקוח – לא תמיד ניתן למחזר בהן קוד קיים ממקרים דומים ולכן העלויות הראשוניות גבוהות יותר.
הנגשה ע"י תוסף חיצוני
יתרונות
- עלות ראשונית נמוכה יותר – שימוש בקוד ממוחזר וגנרי.
- שימוש ברכיבים מוכנים אשר נבדקו עשרות פעמים.
- צוות מיומן אשר התמודד עם מקרים מגוונים ומגוון בעיות.
- פתרון יחיד במקרה של תשתית סגורה – אתר שנבנה בטכנולוגיה שאינה מאפשרת שינויי קוד, או כשלא רוצים לתת גישה לקוד המקור מסיבות של אבטחת מידע.
- ברוב התוספים קיים פאנל ניהול מובנה, שמאפשר ללקוח לבצע הגדרות ופעולות הנגשה.
חסרונות
- פעולות ההנגשה נעשית בפאנל ניהול חיצוני מהאתר – נדרש ללמוד כיצד לעשות שימוש במערכת ניהול זו.
- תלות בגורם נוסף מעבר לתחזוקה הרגילה של האתר – בנוסף לתחזוקת השרת הרגילה כעת יש גם תלות בתחזוקה השוטפת של שרתי ספק שירותי ההנגשה.
- עלויות חודשיות של עשרות עד מאות שקלים לתפעול שוטף ("דמי מנוי") – וזאת בנוסף למחיר ההנגשה הראשונית.
- לא תמיד קיים מחירון ברור שמאפשר להבין מה המחיר בכל "חידוש" של השירות – ולכן רצוי לתכנן מראש את הצורך בזמן השירות הדרוש.
- קיימת נטייה לשנות תמחור לפי פרמטרים שונים ובהם: כמות תבניות ויזואליות, כמות תנועה, סוג אתר וכיו"ב – נתונים אלו משתנים באופן כמעט קבוע במהלך הזמן באתרים.
- עלות "ניתוק" – הפסקת התקשרות עם ספק שירות גוררת פגיעה מהותית בנגישות האתר – מכיוון שכל או עיקר פעולות הנגישות בוצעו דרך הספק ולא ברמת הקוד של האתר.
- החלפת ספק נגישות תחייב השקעה נוספת של התאמה ראשונית – בעצם כל פעולת נגישות שבוצעה דרך מערכת ניהול ספק הנגישות החיצוני צריכה להתבצע פעם נוספת דרך ספק השירות החדש.
- נגישות האתר תלויה בגורם חיצוני שאין לנו שליטה על יציבותו (טכנית או כלכלית).
- מבנה האתר משתנה ע"י הזרקת מידע, לרוב, אין יכולת לדעת מה השתנה. ולכאורה האתר נחשף ל"פרצת אבטחה" שיצרנו בעצמנו מעצם העובדה שנתנו לגורם חיצוני לשנות את תוכן האתר.
המלצות
באתר שאין יכולת לבצע הנגשה בקוד המקור, הדרך הפשוטה ביותר, אם לא היחידה, היא תוסף(שירות) חיצוני.
בכל יתר המקרים, יש לשקול את הפרמטרים הבאים:
- אורך חיי האתר: ככל שהאתר מתוכנן להתקיים זמן רב יותר – הנטייה היא לבחור בהנגשת בשינויי קוד מקור. קו החיתוך – שנתיים. פחות מזה – תוסף חיצוני, מעל שנתיים – הנגשה בקוד, הסיבה לבחור הנגשה בקוד באם אורך חיי האתר מעל שנתיים קשורה לתג המחיר המצטבר שתאלצו לשלם עד כה הן עבור פעולות הנגישות, דמי השירות החודשיים, עלות החידוש שירות, תוספות מחיר עבור שינויים במבנה האתר ושינוי רכיבים אשר דורשים פעולות הנגשה נוספות.
כמובן שבמקרה ההפוך ואורך חיי האתר הוא קצר מועד ופחות משנתיים מאוד ייתכן והנגשה ע"י שירות תוסף חיצוני יהיה זול יותר. - רגישות האתר ואבטחת מידע: ככל שהאתר או המידע רגישים ומחייבים הגנה, הנטייה היא הנגשה בקוד, תוך נקיטת כל האמצעים לווידוא אבטחת המידע במהלך העבודה. באתרים רגישים במיוחד מומלץ לבצע בדיקה של הקוד לאחר הטיפול ע"י מומחים לנושא.
רוב האתרים אינם מכילים מידע רגיש ולכן ייתכן ונעדיף לבצע הנגשה בעזרת שירות תוסף חיצוני. - כאשר מדובר באתר חדש או אתר בשלבי תכנון : חד משמעית – טיפול בקוד המקור כחלק מעבודת התשתית וההקמה, פעולה זו יכולה לחסוך אלפי שקלים בעזרת יישום נכון יותר ונגיש תוך בחירת רכיבי קוד נגישים במקור או כאלו הניתנים להנגשה בקלות וזאת לפני שמתחילים לבצע פעולות התאמה אישית של הוויזואליות ופונקציונאליות הקוד.
מסקנה – אין תשובה חד משמעית איך עדיף להנגיש אתר אינטרנט בעזרת שינוי קוד המקור או ע"י שימוש בשירות תוסף חיצוני, וכל מקרה דורש בחינה של מספר פרמטרים אשר יעזרו לבחור באופן מושכל יותר את השיטה המועדפת.
המלצה אחרונה – לפני בחירת הנגשה בקוד או תוסף התייעצו, בררו ובקשו לקבל מקסימום מידע אודות השירות אותו אתם צפויים לקבל עבור אתרכם.
ולסיום – למי שפספס, אנחנו בפופטין ריכזנו עבורכם רשימה של 7 תוספי נגישות חינמיים.
שחר בן צבי – האיש המנגיש, הנגשת אתרי אינטרנט ופיתוח אתרי אינטרנט נגישים, על שלושה דברים אני שם דגש מקצועיות, איכות ואמינות. השקעתי רבות בלימוד תחום הנגישות ודרישות חוק הנגישות ע"מ לספק פתרונות איכותיים, אותם אני משתף בקרב קהילת המפתחים בסדרת וובינרים מכוונים.
